רוברט רדפורד בטיפול משפחתי - פרספקטיבה סובייקטיבית. 

בהמשך למאמרי : "רוברט רדפורד בטיפול משפחתי" (לינק : hebpsy.net/articles.asp?id=3042 ),

שמבהיר מושגי יסוד בתיאוריות של טיפול משפחתי באמצעות הסרט "אנשים פשוטים", חשוב טיפה להרחיב את הנאמר מנקודת מבט סובייקטיבית. לפני קריאת המאמר מומלץ לצפות בסרט. הסרט זכה בשבחים רבים ואף ב- 4 אוסקרים. העבודה הפסיכותרפויטית בסרט מרשימה ביותר ומשחקו של ג'אד הירש כד"ר ברגר זכה לשבחים מרובים מהקהילה הפסיכיאטרית כאחת הפעמים הנדירות שהמקצוע שלהם נראה בצורה חיובית בסרטים.

לפי דעתי האישית והמקצועית, בהסתמך על הסרט, האתגר הגדול בטיפול מסוג זה, דווקא יהיה עם בט. בהתייחס לדיאלוגים שלה עם בעלה: " אל תנסה לשנות אותי, אני לא רוצה יותר שינויים בחיי … אני לא רוצה לראות מטפלים….זה המשפחה שלי , ואם יש לנו בעיות נפתור אותם בבית שלנו באופן אישי", כלומר, יש לה קושי רב עם שינויים וסביר להניח שהיא תרגיש אשמה גדולה כשהמשפחה כולה ביחד תגיע לטיפול, מלבד זה שמישהוא אחר יידע וגם יתערב במשפחתה, הפחד הגדול שלה באמת, זה שהעולם החיצוני ישמע על כך ( "מה יגידו עלינו ?" ).

היא לא ממש מאמינה שמטפל יכול לעזור למשפחה שלה, אלא רק היא זאת שמסוגלת לפתור את הבעיות של משפחתה. ולכן, הדרך שהייתי ניגש למשפחה, לפחות בהתחלה, היא לא בדרך פורמאלית, של פגישה בקליניקה, אלא ע"י הצטרפות לארוחה משפחתית ע"מ להבין את הדינאמיקה במשפחה. ובנוסף לזאת, פגישה לא פורמאלית, תצמצם את עוצמת החרדה של בט.

מלבד עבודה טיפולית על יצירת מבנה חדש ודפוסים חדשים, הייתי עובד גם, על הקשר של בט עם בנה בייחוד ע"י לימוד ועידוד של ביטוי רגשות תוך-אישיים ובינאישיים, וכמובן על יצירת איזון בריא יותר, בקשר הזוגי בין בט וקלווין. כמו כן, במידה והמשפחה הייתה פתוחה לכך, הייתי משתמש באמצעים תרפויטיים לא ורבלים כגון: אמצעים אומנותיים (פיסול, ציור, ועוד), טיפול בתנועה ומשחק משפחתי, ע"מ לאתר מקורות יכולת במשפחה, חיזוק הקשר הרגשי והתקשורת בין חברי המשפחה.

ולסיכום, לפי דעתי הדרך עבודה הטובה ביותר עבור משפחת ג'ארט הוא טיפול המשלב בין הגישה של מינושין ששמה את הפוקוס על ארגון מחדש של המבנה המשפחתי והגישה של בואן שששמה דגש על הגברת היכולת להפחית את התגובתיות הרגשית, הפחתת החרדה ולמידת ניצול יכולת זאת לשם פתרון בעיות ביחסים בין אישיים.